כשאתם הורים לפני שאתם זוג - איך שומרים על הזוגיות

כשאתם הורים לפני שאתם זוג...

זה קורה בשקט. בלי שמישהו מתכוון.

יום אחד מסתכלים אחד על השני ומבינים שכבר זמן רב לא דיברתם על משהו שלא קשור לילד, לטיפולים, למרפאה בעיסוק, לגן.

זוגיות כשמגדלים ילד עם צרכים מיוחדים לא נשחקת כי אתם לא אוהבים אחד את השני.

היא נשחקת כי המשאבים-הזמן, האנרגיה, הסבלנות הולכים כמעט כולם לילד.

וזה הגיוני. וזה גם כואב.

אז מה עושים?

1. להכיר בכך שהמצב קשה - ביחד

הצעד הראשון הוא פשוט לומר את זה בקול:"אנחנו עייפים. אנחנו בלחץ. וזה לא אומר שמשהו בינינו שבור."

זוגות שמצליחים לעבור את התקופות הקשות הכי טובות הם אלה שלא מתחרים על מי יותר עייף, אלא אלו שמזהים שהם בצד אחד של המחסום.

2. מינימום אחד - לא מינימום בזוגיות

לא צריך ערב רומנטי.

לפעמים זה 20 דקות אחרי שהילדים ישנו, בלי מסך, עם כוס תה.

הכוונה היא לא "עוד משימה ביומן" , אלא לרגע אחד בשבוע שבו אתם פשוט שני אנשים שנהנים להיות יחד.

3. לחלק תפקידים - ולא לשמור ניקוד

בהרבה משפחות, אחד ההורים לוקח יותר על עצמו - לפעמים מתוך בחירה, לפעמים כי ככה יצא.

עם הזמן זה יוצר עייפות ומרירות.

"מה אתה/את לוקח/ת השבוע? מה אני לוקח/ת?"

לא כדי לחשב, אלא כדי שאף אחד לא ירגיש לבד עם הכל.

4. לשמור על פינה אחת שהיא רק שלכם

ילד עם קשיי ויסות צריך שקט, מבנה, ומרחב בטוח.

אתם גם.

פינה בבית שבה אפשר לנשום -ספה נוחה, תאורה עמומה, שמיכה כבדה שאפשר להתכסות בה ביחד יכולה להפוך למקום שהוא "שלנו" גם בתוך יום כאוטי.

💛 השמיכה הכבדה של מעגלי לא מיועדת רק לילדים. הרבה הורים מספרים שהיא עוזרת להם להירגע בסוף יום עמוס . שהתכסות ביחד בערב הפך לרגע הזוגי שלהם.

5. לבקש עזרה - זו לא כניעה

אין פרס על לעשות הכל לבד.

לא מטפלים זוגיים, לא שעה לעצמכם, לא סבא וסבתא שלוקחים את הילד לכמה שעות.

בקשת עזרה היא לא כישלון .

היא ההחלטה החכמה ביותר שתוכלו לקבל בשביל הילד שלכם, ובשביל הזוגיות שלכם.

הזוגיות לא צריכה להיות המחיר של ההורות.

היא יכולה להיות מה שנותן לכם כוח להמשיך.

💛 שתפו - איך אתם שומרים על הקשר בינכם?